על פי הרצאתה של ניצה קסיר, חוקרת ראשית בחטיבת המחקר, בנק ישראל.
(נתונים עדכניים – במצגת ינואר 2017)
בנק ישראל מתעניין בגיוון מתוקף הגדרת תפקידיו: היועץ הכלכלי של הממשלה, בחוק בנק ישראל 2010 הוכנס סעיף שאומר שהבנק צריך לפעול לצמצום פערים כלכליים. הבנק עורך מחקר אקדמי ומחקר מדיניות (המלצות מדיניות), שיתופי פעולה, חברות בוועדות.
סקירת המצב בישראל:
ישראל נמצאת במקום לא טוב הן במדד הג'יני (מדד אי שוויון) והן במדד תחולת העוני, שיעור העניים – המצב של ישראל הוא הגרוע ביותר בOECD.
ישנו קשר בין שיעורי תעסוקה לבין עוני: תלות בין מספר המפרנסים במשק הבית לחשיפה לעוני -סטטיסטית יש פחות עוני במשפחות שיש בהן שני מפרנסים.
שיעורי תעסוקה – לראשונה ב2013 תעסוקת גברים בישראל נמצאת מעל ממוצע .OECD אבל, כשמפלחים למגזרים רואים שישנן הטיות: גברים חרדיים וגברים ערביים נמצאים מחוץ לתעסוקה וישנה גם מגמת ירידה מדאיגה. הבעייה הגדולה ביותר היא נשים ערביות. דווקא אצל חרדיות ישנה עלייה בשיעורי התעסוקה. מאחר ומדובר על קבוצות הולכות וגדלות, מבחינה מאקרו כלכלית לא ניתן יהיה לשאת את זה בעתיד אם הן לא יתפרנסו. מבחינה גילאית, האוכלוסייה מתבגרת ותהיה נתמכת. ולכן – כתוצאה מכל אלו – פחות ופחות משתתפים בשוק התעסוקה.
שיעורי תעסוקה בחברה הערבית:
- תעסוקת גברים בני 15 ומעלה (הם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר): בשנות ה70 הממוצע היה גבוה מתעסוקת גברים יהודים. בשנות ה2000 השתנתה המגמה וגברים ערבים מועסקים פחות מגברים יהודיים.
- שיעורי תעסוקה על פי גיל: תופעה מוכרת בכל העולם של כניסה איטית לעולם התעסוקה, נסיקה ואז ירידה. אבל – הגברים הערבים פורשים בגיל צעיר יותר, בעוד שיעור המעוניינים לעבוד הוא גבוה מאד. הפרישה המוקדמת משוק העבודה היא קיצונית יחסית לפלסטינאים וביחס למדינות ערביות אחרות.
הבעיות העיקריות:
- ריכוז במשלחי יד שדורשים מיומנות נמוכה וקושי פיזי גבוה, אשר מתדרד עם הגיל וגם נפגעים יותר בתאונות. אחוז גדול יותר של גברים ערבים נפלטו משוק העבודה בגלל אבדן כשירות.
- כניסה מוקדמת לעולם התעסוקה בגלל תמיכה בהורים ובמשפחה כבר מגיל צעיר.
- שיעור גבוה של גברים בעלי השכלה אקדמית שאינם מועסקים בתחומי ההשכלה שלהם.
נשים ערביות בישראל: שיעורי תעסוקה מעט נמוכים אבל לא חמורים כמו אצל הגברים. מיהן הנשים שלא עובדות? נשים ששייכות לקהילות מסורתיות יותר. הפערים בהשתתפות בין מסורתיות למודרניות וא דרמטי: 75% לעומת 1%.
חרדים – לפני תקופת הקצבאות וחוק אלפרט, בשנות ה90 המצב בהשתתפות החרדים היה טוב ועדיין לא חזרנו למצב הטוב הזה. קצב השתתפות החרדים בתעסוקה גדול יותר ומהיר משל האוכלוסייה הכללית. אצל נשים חרדיות ישנה האצה בהשתתפות בתעסוקה. חלק מזה כתוצאה מצעדי מדיניות שהמדינה נקטה.
תעסוקה בגילאים מבוגרים – הOECD מתריע על כך שצריך לעודד תעסוקת מבוגרים.
- גיל הפרישה נמוך יותר אצל בעלי השכלה פחותה ויותר צעיר בקרב גברים ערביים.
- עם הגיל עלייה במשרה חלקית מרצון בקרב גברים ונשים. מעל גיל 45 אנשים שעובדים לא עוזבים ככ את מקום העבודה שלהם. הבעייה היא עם אלו שנפלטים מתעסוקה – לוקח להם יותר זמן להשתלב ומתיישאים יותר מלחפש עבודה.
- ישנה אפלייה – זוהי קבוצה מופלית מאד ויש גידול בתופעה עם השנים. לפעמים גיל באמת לא ניתן להפרדה מכישורים וידע, אך לא כך הדבר בכל הפעמים ויש לתת על כך את הדעת.