אתגר היחיד
"כשמועמד ערבי בא להתראיין ורמת העברית שלו נמוכה, הוא ייתפש אוטומטית כמועמד פחות ראוי" טוען אמיר חסון, מנהל חברת ההשמה ערבג'וב בשפרעם. חסון מתמקד בשלב הראיון, בדברו על שפה כגורם מכשיל (עידו סולומון, דה-מארקר, דצמבר 2009). וכשמדובר בהשתלבות בשוק העבודה, האתגר לא פוחת – פרופ' אבי דגני, המעסיק עובדים ערבים בחברתו 'גיאוקרטוגרפיה', מעיד כי בבואו לקדם ערבים לתפקידים שאינם סוקרים, 'המחסום העיקרי הוא השפה'. בסקר שערך בקרב קבוצה מהחברה הערבית, ציינו הנסקרים את אי השליטה המספקת בעברית במקום השני (14% אחרי אפליה מצד מעסיקים יהודים 40%) כגורם העומד בינם לבין השתלבות בשוק העבודה. צריך לזכור שאנגלית למשל, היא שפה רביעית עבור עובד מהחברה הערבית, אחרי ערבית מדוברת, ערבית ספרותית ועברית, ולעיתים נדרשת כחלק מהתרבות הארגונית . ואילו מחקר של המרכז האקדמי רופין, מדצמבר 2011, בנושא מחסומים של עולים חדשים בהשתלבות בעבודה, טוען כי יוצאי חבר העמים תופסים את בעיית השפה כחסם הראשון בחשיבותו.
אתגר הקבוצה והמלצות למנהלים
עובדים מאוכלוסיות מגוונות מביאים עימם לעיתים שפה אחרת כשפת אם ואיתה אתגרים אך גם יתרונות בעבודת הצוות , בתקשורת הפנימית של הארגון, בעבודה עם לקוחות ועוד. במחלקת הרווחה של מדינת אורגון, ארה"ב (Department of Human Services), ניסחו שורת המלצות למצב של "גיוון שפתי" במקום העבודה, בין ההמלצות שהועלו:
- כמנהל, ובשיתוף עם העובדים, צור 'אתיקת שפה' במשרד.
- יש לזכור: כישורי שפה חשובים לעיתים ממש כמו כישורים טכניים או אחרים במקום העבודה.
- חלק מגיוון במקום העבודה הוא יצירת אוירה מכילה ומכבדת, הן כלפי עובדים והן כלפי לקוחות- על שפותיהם השונות.
והינה עוד שתי הצעות:
- במידה ויש בחברתכם "גיוון שפתי", קחו בחשבון שהודעות חשובות כדאי למסור גם בעל פה, לטובת אילו שמתקשים בקריאת השפה המדוברת.
- "עבודה בעברית", תוכנית של הג'וינט ומשרד החינוך, המקימה כיתות ללימוד עברית תעסוקתית, במקום העבודה. לפרטים נוספים