הדמוגרפיה של ישראל משתנה. בעוד שנים לא רבות יהוו חרדים, ערבים ומבוגרים נתח ניכר מהאוכלוסייה בישראל. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ניתחו את המידע כדי להבין מה תהינה ההשלכות של הרכב האוכלוסייה המשתנה על המשק. המחקר בודק את המצב הצפוי בעוד 45 שנים. על פי הניתוחים:
הכנסות הממשלה יגדלו ב–0.4% מהתמ"ג. הסיבות לעלייה המתונה הן גידול בהכנסות ממסים על משאבי טבע (גז) ועל מסים עקיפים, ולעומתו קיטון בהכנסות ממסי עבודה בגלל הזדקנות האוכלוסייה ובגלל גידול חלקן של ערבים וחרדים, אוכלוסיות בתת תעסוקה.
הוצאות הממשלה יגדלו בכ–1.2% מהתמ"ג, בעיקר עקב ההוצאות על הזדקנות האוכלוסייה.
המתמטיקה פשוטה: מדובר על פער שנתי של 0.8% מהתמ"ג, כ–9 מיליארד שקל במונחים של ימינו.
משמעות הפער במונחי יציבות תקציבית:
המחקר מציג שני תרחישים – האחד לוקח בחשבון שילוב בתעסוקה של האוכלוסיות המודרות שהוזכרו והאחר תרחיש "עסקים כרגיל" בו לא ייעשה דבר לשילוב אוכלוסיות אלו ולא יועלה גיל הפרישה לגמלאות.
ראו את שני הקווים המתוארים בגרף:
בהיעדר שילוב של ערבים וחרדים בשוק העבודה וללא העלאת גיל הפרישה, עלול יחס החוב/תוצר להגיע למצב של אובדן שליטה, של חוסר יכולת של ישראל להחזיר את חובה הלאומי, בדומה למצבה של יוון כיום, אשר היחס בין החוב לתוצר עומד אצלה כיום על כ-175%.
התרחיש האופטימי הלוקח בחשבון שאוכלוסיות הנמצאות כיום בתת תעסוקה כערבים, חרדים ומבוגרים ישולבו באופן ניכר בתעסוקה ויעלו את הפריון במשק, צופה הידרדרות ליחס חוב־תוצר של 88%.
המחקר מציג תמונת מצב עתידית הקושרת את המצב באופן ברור למידת השילוב בתעסוקה של אוכלוסיות המודרות ממנו. גם בדבריו של הנשיא ריבלין בנאומו בכנס הרצליה (07.06.2015) על "סדר ישראלי חדש" – עולה מקומו של שוק העבודה כמקום המפגש המרכזי לשבטים המרכיבים את החברה הישראלית וכזה שבו טמונים מפתחות לשינוי המציאות לטובה.
כל אלה, מגלגלים לפתחו של המגזר העסקי – מנהלי גיוון, מנהלים מקצועיים, הנהלות בכירות, את האתגר המקצועי והלאומי: הגברת השילוב בתעסוקה של אוכלוסיות מודרות ממנו בישראל 2015.
מקורות:
מחקרו של אסף גבע, כלכלן באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
כתבתה של מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 01.06.2015