רקע כללי

חג הסיגד ሰግድ -(סגידה, השתחוות) הוא החג החשוב ביותר לקהילה האתיופית והחל משנת 2008 מצוין כחג רשמי בישראל וכיום בחירה לעובדים. החג נחגג כ- 50 ימים אחרי יום כיפור (כ"ט בחשוון).

על פי המסורת, החג הינו זכר לחידוש הברית בין העם לבין האל בימי שיבת ציון ועל פי האמונה צוין החג לראשונה בימי נחמיה. באתיופיה היה נהוג ללבוש בגדי חג מיוחדים, לצום במשך שעות היום ולצאת בראש שיירה לראש הר גבוה. על ההר נהגו לערוך טקס עם הקייסים שנשאו בידיהם את ספר התורה ולאחר הירידה מההר סיימו בארוחה חגיגית, בשירה ובריקודים. 

כיום מצוין החג בצום (מתקשר לטהרה והתחדשות) בהתכנסות בטיילת ארמון הנציב בירושלים ובצעדה חגיגית, מלווה בקריאת פרשות מספר התורה, עד לרחבת הכותל המערבי.

ברכות

במהלך החג נהוג לברך "חג סיגד שמח" – በዓል የስግድ መልካም 

ברכות לחג הסיגד בשפת הגעז: אסגדני ירושלים קדסת – ቅድስት ኢየሩሳሌም አስግደኒ 

תפסיהו בבאלתיקה – በበዓላቲከ ተፈስሁ

סדר יום וזמנים

  • החג נחגג במשך יום אחד, אולם במהלך החודש שבו נחגג, מתקיימים אירועים רבים ברחבי הארץ הקשורים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. 
  • יום לפני החג נערכות הכנות רבות הכוללות הכנת בגדי החג המסורתיים, הכנת סעודת החג לסיום הצום יחד עם בני המשפחה והקהילה. 
  • סיום החג מלווה בריקודים, בשירה ובהתכנסות משפחתית לארוחת החג. 

פעילויות מקצועיות בארגון

  • יום החג הינו יום בחירה ולכן ייתכן שעובדים מקהילת יוצאי אתיופיה יבקשו לקחת יום חופש ביום זה.  רצוי לא לקבוע מפגשים או פעילויות לעובדים בני הקהילה ביום זה.
  • ארגונים שונים בוחרים לציין את חג הסיגד בארגון. מומלץ לשלב בתכנון האירוע עובדים מקהילת יוצאי אתיופיה על מנת שהאירוע יהיה מכבד.
  • במהלך החודש כולו מתקיימים אירועים נוספים מלבד יום החג עצמו. מומלץ לאפשר לעובדים בני הקהילה האתיופית, גמישות בניהול שגרת העבודה באותו חודש.