רקע כללי

שבועות הנו חג יהודי, השני מבין שלושת הרגלים. 

החג נחוג עם סיום שבעת השבועות בהם נספרת ספירת העומר. מועד זה מזוהה עם זמן מתן תורה, בו נערך מעמד הר סיני וניתנו לעם ישראל התורה ועשרת הדיברות שנחקקו על לוחות הברית. מלבד זאת, ביום זה החלה תקופת הבאת הביכורים לבית המקדש. במהלך תקופה זו בימינו, מודה העם לאל על הארץ שניתנה לו. 

סדר יום וזמנים

מנהגים

  • בישובים חקלאיים שונים מתקיימים סביב יום זה טקסי ביכורים המלווים בתהלוכה של כלים חקלאיים. 
  • בליל החג, יש הנוהגים להישאר ערים וללמוד תורה, כשמתוכם (בעיקר קהילות הנוהגות על פי הקבלה) יש הלומדים את מה שקרוי 'תיקון ליל שבועות'.
  • בבוקר החג נהוג לקרוא, מלבד קריאת התורה, את מגילת רות. 
  • מנהגים נוספים האופייניים לחג השבועות הם אכילת מאכלי חלב וקישוט הבית ובית הכנסת בירק.
  • בירושלים, הולכים רבים לקראת עלות השחר לכותל המערבי כדי להתפלל תפילת שחרית.

המלצות

  • רבים נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה כל הלילה. צפוי שהלומדים יתרכזו רק בבית הכנסת. לפיכך, יש להיערך בהשארת אורות והותרת הדלתות פתוחות בבית הכנסת של הארגון. יש ארגונים המספקים מיני מאפה ושתייה ללומדים.
  • על פי ההלכה, בחג השבועות, העובדים במשרות שאינן חיוניות לתפקוד הארגון אמורים לצאת לחופשה במידה ואין בכך פגיעה בפרנסתם. משום שעובדים רבים נמצאים בחופשה מסיבות דתיות ו/או תרבותיות אחרות, יש לשקול שלא לקיים השתלמויות מקצועיות בתקופה זו.
  • בארגון הפועל במתכונת של 24 שעות ו/או מפעיל משמרות גם בעתות חגים ושבתון, מומלץ לקיים היוועצות בנוגע לשיבוץ העובדים במשמרות בהתאם ליכולתם ולמנהגיהם סביב החג.
  • מומלץ לארגון לארגן בימים שלפני החג פעילויות שמשקפות את אווירת החג, כמו ארוחות עשירות במאכלים חלביים ובפרי הארץ