המפגש הוא חלק מלמידת המשך עבור בוגרי חמשת קורסי ניהול הגיוון של הפורום וחברי פורום. הלמידה התמקדה בהצגת מרכזי הצעירים שהינם מקום הפועל למען צעירים ועם הפנים אל הקהילה. העסקים באו למרכז הצעירים בנתניה כדי ללמוד על העשייה המגוונת והרחבה של המרכזים, על אפשרויות לשיתופי פעולה עם עסקים ועל המרכזים כמקור גיוס לצעירים מוכשרים.
מאריתו קבדה, מנהלת אגף הנוער והצעירים – עיריית נתניה (עד לאחרונה מנהלת הפעילות בגג)
תיארה את ההקמה של מרכז הצעירים – הגג, האתגרים למצב אותו כמושך הן לאוכלוסיית היעד – הצעירים (חשיבות ה look and feel) ווהן לעירייה (חשיבות הנושא וההזדמנות שבו עבור העירייה). לדוגמא: חשוב היה להקים את המרכז במקום מרכזי בעיר ושאיננו "צבוע" ומזוהה ע"י שכונה מסוימת.
מאריתו תיארה את המתח שבמסר לעירייה – תפיסת הצעירים כ"בעיה" חברתית לעומת הזדמנות. המסר היה כי מדובר במשאב שיש לטפח וכי טיפוחו יסייע לעיר להתפתח. נעשתה עבודה סדורה ועיקשת אל מול מקבלי ההחלטות.
כמו בשיח הגיוון המוכר: תעסוקת אוכלוסייה מגוונת מצויה פעמים רבות על המתח שבין אתגר ("קושי") לבין משאב (הזדמנות).
יש צורך מתמשך לייצר אמון וקשר אל מול אוכלוסיית היעד לגיוס מגוון ולגייס את המנהלים לכדאיות וחשיבות הנושא
מנסיונה של מאריתו, הצעירים צרכו יותר שירותים והגיעו למרכז יותר, כאשר לא תויגו כצעירים ממוצא או ממקום מסוימים.
זוהי תובנה מעניינת הקשורה לסוגיה העולה בשיח הגיוון וההכלה – בדבר זיהוי עובדים עפ"י מוצאם/היותם דתיים/אנשים עם מוגבלות וכן הלאה, בתוך הארגון העסקי.
המסר עסק בזיהוי האתגר כשייך לכולם ולא לצעירים בלבד – לדוגמא: לרשות המוניציפלית, לקהילה, להורים.
גם בקידום גיוון בארגון העסקי אנו רואים בו ערך שחשוב שיחלחל אל כלל הפרטים בארגון העסקי, לא מדובר ב"פרויקט" או מטרה של מנהלים בלבד או של נציגי האוכלוסיות וכו'.
המרכז הפך למקום מפגש של צעירים מגוונים – משכונות הצפון והדרום, ממוצאים שונים.
המטרה היא לשלב והיא נעשית תוך תשומת לב לשונות שבין המשתתפים אולם ללא תיוג שלהם. הניהול מותאם ורגיש אך לא מתייג. המרכז הפך להיות מקום מושך עבור צעירים המצויים בשלב קשה ומלא אתגרים ושאינם נוטים לקבל עזרה בקלות. הצעירים הרגישו נח להגיע, הוא היה למקום אטרקטיבי עבור אוכלוסיית היעד.
בשיח הגיוון אנו עוסקים באתגר של הארגון העסקי המעוניין להעלות את הגיוס המגוון להוות מקום מושך לאוכלוסיות אלה. שימו לב לדגשים: הlook and feel המותאם לאוכלוסייה – או בהקשר העסקי – סביבת עבודה מותאמת פיזית, השילוב ברגישות, היות המקום אטרקטיבי ורלוונטי עבור האוכלוסייה.
בהקשר של משיכת צעירים עם מגבלה למקום – מאריתו מוצאת כי מילת המפתח היא מודעות. כלל העובדים במרכז עברו הכשרה לגבי נושא הצעיר עם המגבלה. יעדים: הוגדרו יעדים לייצוג צעירים עם מגבלה: 20% (!) בכל קורס שהועבר במרכז . נעשו מאמצים משמעותיים להגשמת היעדים.
המקום הונגש – לוגו נגישות, כשירות שירותית מותאמת. מקום מסיבת רחוב המונית נבחר כך שיהיה מונגש לאנשים על כסאות גלגלים ואלה הגיעו! התקליטן בארוע היה אדם עם שיתוק מוחין שהצליח במשימה באופן מובהק.
קידום תעסוקת אוכלוסייה ספציפית נעשה באופן מקצועי ע"י העלאת מודעות של כלל הארגון, הכשרות לכלל העובדים, הגדרת יעדים לייצוג ועבודה עיקשת להשגת היעדים, הנגשת המקום וניראות למהלך.
צלילה פרנקל, מנהלת מרכז צעירים טירת הכרמל
מרכז הצעירים של טירת הכרמל הוקם לפני 11 שנים, טירת הכרמל מונה כיום 20,000 איש ומצויה בצמיחה אדירה. המציאות התעסוקתית אינה פשוטה. רבים מתושבי טירת הכרמל שעובדים במת"מ (מרכז תעשיות מידע) אינם עוסקים בעבודות הבכירות כי אם בשירותים. מרכז הצעירים רוצה לשנות את המציאות הזו. המרכז מצוי בקשר מקצועי עם עסקים רבים.
צלילה הציגה שיתוף פעולה מוצלח המתקיים עם חברת אינטל. חברת אינטל ביקשה להשיג דרך הפרויקט איתור ושימור אנשי מקצוע טכניים למעבדות. המרכז מבקש להנגיש תעסוקה במת"ם עם אופק התקדמות לצעירים.
איך עושים זאת? מדובר בהכשרה הנמשכת כחצי שנה והיא מרובת שעות, מקצועית ותובענית. הלימודים נערכים בחברת אינטל (משמעות רבה לכך עבור המשתתפים), התכנית האקדמית נקבעת ע"י אינטל. עובדי אינטל מעורבים – מלווים את התכנית ומשמשים חונכים אישיים.
מהקורסים הנלמדים: מקצועות כלליים – 188 שעות – מתמטיקה, אנגלית טכנית ומדוברת, תורת החשמל, אלקטרוניקה ספרתית ומערכות ספרתיות. מעבדות – 127 שעות – מעבדה בחשמל, מכשירי מדידה חומרה ותוכנה, מעבדה באלקטרוניקה חומרה ותוכנה, מבנה המחשב ויישומי המחשב +מעבדה, Visual Basic (Excel scripts).
איך יודעים שמדובר בהצלחה? התקיימו כבר שלושה מחזורים! בכל מחזור קרוב ל 30 משתתפים מהמרכז. 15 מהמשתתפים נקלטו באינטל, היתר מעידים על הכשרה משנת חיים ויוצאים שוב, מחוזקים ובעלי ידע מתאים, אל שוק העבודה.
האם רלוונטי לעסקים אחרים? בהחלט! מרכזי הצעירים הם כר מצוין לשיתופי פעולה עם עסקים.
דרור קורת, מרכז קשתות – מרכז הצעירים ברמלה
דרור תיאר את מרכז הצעירים הממוקם ברמלה, עיר מגוונת עם ריבוי תרבויות – כ 80 אלף תושבים, מהם 20% ערבים (בדווים, נוצרים, מוסלמים), 30% עולים (מגוונים מאוד – יוצאי אתיופיה, ברית המועצות לשעבר, מדינות דרום אמריקה, הודו, בוכרה ועוד), תושבים ותיקים. העיר היא פריפריאלית וממוקמת באשכול 4 (קרוב ל 3) מקרב עשרת אשכולות הישובים עפי" מדד סוציואקונומי.
רב התרבותיות המאפיינת את העיר ובהתאמה את המרכז, מחייבת מתן שירות מותאם – אי אפשר להתייחס אל הצעירים כמקשה אחת. יחד עם זאת המרכז מבחין בין מה שמאפשר שילוב ויחס אחיד לבין הבידול ההכרחי. לדוגמא: המרכז פועל דרך שני ענפים: פיתוח קהילתי ופיתוח קריירה – הדרישה למעורבות חברתית הנדרשת מכל משתתפי התכניות אחת היא, קידום הקריירה – נתפר כמענים פרטיים.
גם בגיוון בארגון העסקי יש לפעול לשילוב והכלה של העובדים המגוונים ולשאוף ליחס אחיד ומכיל כפי שניתן לעובדים אחרים. יחד עם זאת, היכן שהמענה יקדם הצלחה ושילוב טובים יותר דרך מענה פרטני על פי המימדים הזהותיים היחודיים, יש לפעול למענה פרטני.
דרור תיאר את השתכללות פיתוח הקריירה במרכז. אם פעם הדגישו את הקשר השכלה-תעסוקה, כיום מדברים על פיתוח אישי, ללמוד לתכנן ולהתנהל כלפי העתיד.
מרכז הצעירים ברמלה קם לפני 10 שנים. עובדים בו 20 איש – הצוות מגוון, כל 'שפות רמלה' מדוברות בו. מקפידים לציין את כל החגים המיוצגים במקום, כולם מוזמנים אל החגיגות.
כחלק מהמקצועיות של המרכז – בין אנשי הצוות, כאלה המתמחים בגוון מסוים של הצעירים:
-רכז צעירים עם מגבלה – עם הפנים לאוכלוסייה: מאתר ומזמין צעירים עם מגבלה לקבל את השירותים שהמרכז מציע וגם מלווה אותם פרטנית. עובד גם עם הפנים למעסיקים.
-רכז חברה ערבית – פעיל בתיכונים הערביים בעיר. מעניק ייעוץ ראשוני והכוונה לגורם המתאים במרכז: רכז השכלה גבוהה, רכזת תעסוקה (הגר לבנה, נכחה במפגש), הכשרה מקצועית וכן הלאה.
-רכז עולים חדשים
הצוות מגוון ודובר את השפות המצויות בקהילה – דומה הדבר (במידה) להתאמת השירות ללקוחות במגזר העסקי. האווירה במקום היא אווירה מכילה – יש מקום של כבוד ויחס לכל אוכלוסייה.
אדיס מקונן – יזם
אדיס, צעיר יוצא אתיופיה, תושב נתניה, הציג את סיפורו האישי. הגיע לישראל כשהיה בן 12. הצטרף לכתה ו' בחינוך דתי, למד באולפן. שירת שירות צבאי. תיאר את האתגרים המרובים כעולה חדש וכיוצא אתיופיה.
הציג את המיזם שלו שהוא פיתוח של משחק כדור המשלב גם עדכון והנחייה מהטלפון החכם. חלק מהעבודה על המיזם בעבר וגם כיום נעשתה ונעשית בגג בנתניה, מקום שתרם לאדיס תשתיות בכל המובנים: פיזית, מקצועית וחיבור לקהילות שונות של עמיתים, מנהלים מהמגזר העסקי ואחר.
מיזם מעניין וחדשני! לא פחות היא הדרך האמיצה שעשה אדיס.