עו"ד לואיס דיאז, משרד עורכי הדין Gibbons P.C | הקייס העסקי לגיוון

08.06.2016 /
לוגו עו"ד לואיס דיאז, משרד עורכי הדין Gibbons P.C | הקייס העסקי לגיוון

                                 

גיוון בתעסוקה – יצירת הסיפור הישראלי

גיוון מעבר לחוק– מפגש הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה 07.06.2016

לואיס דיאז הוא שותף בקבוצת Gibbons PC, עורך דין בעל נסיון רב שנים בפרקטיקה המשפטית, בתחומי משפט כגון קניין רוחני, מיזוגים ורכישות, יחסי ממשל ועוד. הוא מייעץ בעיקר בעסקאות הקשורות לטכנולוגיה, מסחר אלקטרוני, פרטיות ואבטחת מידע ומייצג תאגידים מאמל"ט ואירופה בארה"ב.

פועלו בתחום הגיוון הינו רב שנים וקשור בראש ובראשונה למעורבותו במהלך חקיקתי לגיוון במדינת ניו ג'רזי. בתפקידו כ-Chief Diversity Officer הוא מתווה את האסטרטגיה ומנהל את היוזמות בתחום זה בפירמה. דיאז פיתח את תכנית הגיוון בשרשרת האספקה של הפירמה

המסע שלי התחיל ב-IDT, חברה בבעלות יהודית אורתודוקסית בניו יורק ומעולם לא תכננתי להיות מנהל גיוון.  התחלתי לעבוד ב IDT ב1999, זה היה מקום נהדר לעבוד בו, מאוד חדשני ויצירתי. אני, ממוצא קובני, הייתי מהמנהלים המעטים בחברה שלא היו יהודים. נדרשה למידה הדדית – הייתי צריך ללמוד ולהכיר  את התרבות והקהילה היהודית-אורתודוקסית, והם היו צריכים ללמוד עליי – איך עורך דין קובני חושב ופועל.

המנכ"ל של IDT הבין שיש שוק גדול למכירת כרטיסי חיוג למהגרים לטיניים בארה"ב דרך חנויות מכולת קטנות. יודע את זה מי שמבין את התרבות הלטינית – הוא מבין שמהגרים לטיניים ירכשו שם כרטיסי חיוג. בשיתוף פעולה עם חברה בבעלות דומיניקאנית ובאמצעות צוות דובר ספרדית, המכירות שגשגו. המקרה הזה הוא עוד דוגמה לכך כי גיוון הוא דרך חדשה של חשיבה.

הבסיס לגיוון מושתת במדינות רבות על חקיקה, דוגמת מניעת אפלייה בתעסוקה. אולם, גם במדינות שלא קיים בהן בסיס בחקיקה, ישנו ההגיון העסקי שגורם לחברות, בעיקר אלו שיש להן שאיפות בשוק הבינלאומי, לאמץ פרקטיקות של גיוון והכלה.

כשעזבתי את IDT, רוב רווחיה הגיעו ממכירת כרטיסי חיוג ללטינים. המוצא שלי תרם לעסק של חברה שהרוב בה הוא אחר. בהרצאה, אציג לכם את הקייס העסקי לגיוון.

  • גיוון הוא דרך חדשה של חשיבה. לפרקטיקות היעילות (best paractics) של גיוון והכלה יש הגיון עסקי. כוח עבודה מגוון הכרחי כדי לעבוד עם שווקים וקהלים רבים וכדי להרחיב את העסקים לתרבויות שונות. כעורך הדין היחיד דובר הספרדית בחברה, אליי הופנו לקוחות ממרכז ודרום אמריקה וכל מדינה דוברת ספרדית. מעבר לכישורי השפה, כדי להביא לתוצאות עסקיות רצויות, דרושה הבנה עמוקה יותר של נורמות "מקומיות" של ניהול שיחה ואינטראקציה אנושית – הבנה תרבותית – אני לדוגמא, ידעתי כי עם אנשים ממקסיקו עלי לשאת ולתת לא בחדר ישיבות אלא בארוחת צהריים והעובדה הזו סייעה לי במובן העסקי.

יזמים החלו לפנות אלינו עם רעיונות לפיתוח מוצרים ומכירות לקהילה ההיספאנית ואנחנו נתנו ייעוץ עסקי מתוך הידע התרבותי שלנו ומתוך עבודה פנימית שעשינו עם Affinity Groups – קבוצה של עובדי החברה שמגיעים מהרקע של אותה קהילה לה אנו מעוניינים להציע מוצרים ושירותים (במקרה זה מדובר על קבוצת העובדים ההיספאנים בIDT). באמצעות חשיבה של עובדים מתוך הקהילה הצלחנו להציע פתרונות עסקיים מדויקים ונכונים יותר.  כאשר יש קשר אמיתי לחברי הקהילה, חברה יכולה להימנע מטעויות ולעשות בחירות שיווקיות נכונות. קבוצת העבודה, ה-Affinity Group של העובדים הלטיניים שמשה את IDT גם בעסקיה בעולם מול לקוחות במדינות לטיניות שונות וגם בנושא הקהילות הלטיניות מול גורמי ממשל.

הכישרון קיים בכל הצורות והצבעים, המגדרים והדתות. למה שחברה הגיונית תרצה לוותר על הכישרונות המבריקים המצויים בקבוצות השונות? זה עניין תחרותי, בעולם של שוק גלובלי, הגיוון יכול להוות יתרון כאשר ממצים כשרון מכל הקבוצות באוכלוסיה ולא רק מחלקן. מהתרשמותי ממפגשים עם מנהלים, אני מאמין שרוב האנשים מחויבים באמת ובתמים לנושא הגיוון, מהרבה סיבות, אבל בעיקר בשל המציאות הדמוגרפית: ב-2040 ארה"ב תהיה רוב של מיעוטים והם מבקשים להבטיח שארה"ב תישאר אומה מובילה. אם לא ימוצה הכישרון מקרב כל הקבוצות בארה"ב, לא נוכל להתחרות בשוק העולמי. גם החקיקה והנורמות החברתיות בארה"ב משקפות את השינוי הדמוגרפי המתרחש לנגד עיננו. אולם החוק מייצג את הסטנדרטים המינימלים, בעוד הפרקטיקות היעילות שייכות לרמה גבוהה יותר, מעגל רחב יותר של עשייה לגיוון – פרקטיקות מתקדמות המייצרות גיוון אפקטיבי. חברות שפועלות ברמה הגבוהה של העשייה לא תבואנה במגע עם הצדדים הלא נעימים של המעגל הבסיסי – סנקציות ואכיפה של החוק. שימו לב: המוטיבציה איננה עשיית הטוב, אלא הישרדות בסביבה של תחרות, מיצוי הכישרונות של כוח העבודה שמשתנה באופן דרמטי ורצוף, יחד עם ניהול אפקטיבי של הגיוון.

  • חייבים להכיר בכך שכל אדם הוא מוטה, כל אחד. ראו את הרכב חבר המושבעים בארה"ב.  הרכב חבר המושבעים במשפט סימפסון כלל עשר נשים ושני גברים, מתוכם תשעה אפרו-אמריקנים, שני לבנים ואדם היספאני אחד. מדוע נבחר הרכב מושבעים כזה ולא אחר במשפט או ג'יי סימפסון? ההרכב היה מבוסס על הטיות – התובעים חשבו שנשים, ובעיקר נשים שחורות יטו יותר להזדהות עם הקרבן. עורכי דין מבינים זאת יותר מאחרים ומבקשים להשתמש בהטיות שקיימות בבית המשפט כדי שיוכלו לסנגר על לקוחותיהם בצורה הטובה ביותר. מאותה סיבה גם הנהלות ודירקטוריונים צריכים גיוון, מדובר כמובן באנשים טובים, אך הם לא מונעים מעשיית הטוב כשלעצמה, אלא מתוך הגיון עסקי.
  • היכולת לגוון מביאה לאפקטיביות רבה יותר בארגון – מחקר שהתפרסם בכתב עת אמריקאי, מראה שגיוון מנבא הצלחה מבחינת רווח והכנסות. הכדאיות העסקית של הגיוון קשורה גם ליצירתיות בקבוצות עבודה, יציבות עובדים לאורך זמן ופיתוח כשירות מנהלים לניהול מגוון של עובדים.
  • במסגרת תפקידי בNew Jersey Hispanic Bar Association עודדנו עסקים למתן הזדמנויות לקהילה ההיספאנית כעשייה לגיוון. עשינו זאת בין היתר באמצעות יצירת תחרות ומתן הכרה לפועלים בתחום. בסרטון שנראה אני נואם בטקס הוקרה לחברות הזוכות בפתיחת המסחר בנסד"ק. החברות הללו הן מובילות בעסקים בזמן שהן מובילות גיוון. they did well while doing good והן מהוות מופת ודוגמא לעשייה בארה"ב.
  • בארה"ב יש אפליה היסטורית במקומות עבודה, אבל גם בהעסקת ספקים. לכן, יש בארה"ב תמריצים חוקיים להתקשרות עם בסיס ספקים מגוון: חברות המעסיקות עובדים מקרב האוכלוסייה המקומית, חברות המנוהלות או נמצאות בבעלות נשים. בתחום המשפטי ב-IDT שמנו לב שגיוון התחיל להיות חשוב ללקוחות שלנו ובשל כך, זה הפך להיות חשוב גם לנו. כשעבדתי בלשכת עורכי הדין של מדינת ניו ג'רזי, חשבנו שאם כל חברה באמריקה, שמעסיקה עורכי דין, תפעל לפי מדדים זהים של גיוון ותבחן את עצמה דרך אותן שאלות וגם תצטרך לתת ללקוחותיה דין וחשבון דרך אותם מדדים – יהיה לזה כח רב. כך יצרנו שאלון גיוון שמבוסס על מדדים אחידים, המאפשר למדוד את מצב הגיוון של פירמת עריכת דין. באמצעות השאלון עסקים יכולים להעריך את הספקים עמם הם בוחרים להתקשר. עסקים יכולים וצריכים להוביל את הסטנדרט של גיוון, לשאול את השאלות החשובות. השינוי בענף המשפטי בארה"ב  היה שבעקבות המהלך הזה, בטווח של שנתיים נפתחו 95% מתפקידי מנהלי הגיוון הקיימים. חברות תומרצו לוודא שהספקים לא רק מדברים על גיוון, אלא גם מיישמים גיוון להלכה (למשל על ידי מינוי מנהל גיוון). כפי שאמרתי, כולנו מוטים באופן החשיבה שלנו. המהלך הזה הצליח מאחר והוא תמרץ חברות על אופן פעילותן: לסטנדרט האחיד היתה השפעה עמוקה על אופן ההתנהגות.
  • גיוון אינו יכול להישען על אחריות חברתית בלבד – גיוון שאינו אחוז במטרה העסקית של החברה לא יחזיק מעמד. לדוגמא, במשבר הכלכלי ב-2002 משרדי עורכי דין שהעסיקו עובדים מגוונים פיטרו אותם כי טעו לחשוב שאין להם קשר לרווח של החברה. ההגיון העסקי מאחורי הגיוון צריך להיות ברור ולהיראות. כחלק מהבהירות וכדי ליצור דיאלוג רחב יותר על גיוון העברנו לפני שנה חוק בניו ג'רזי לפיו כל עורך דין ילמד במסגרת הכשרתו גיוון והכלה.

אני מייחל שכל אחד בחדר הזה יהיו לו התלהבות ותשוקה להוביל גיוון, בגלל שאתם אוהבים את המדינה שלכם ואת הארגונים שלכם. בתחום המשפטי אנחנו לא עושים יותר מאחרים למען הגיוון. בינתיים עסקים, ולא עורכי דין הם אלו שמובילים את התחום, בקשתי מכל אחד ואחת מכן היא שתחשבו כיצד לערב את הארגונים שלכם, לרתום אותם להיות אלו שישאלו את השאלות החשובות.

אסיים בחידה – מי היה מנהל הגיוון הראשון בעולם?

התשובה: נח. נח זימן אל התיבה שניים מכל מין וסוג של חיה והיה צריך להתאים את התנאים בה לייחוד של כל אחד מבעלי החיים: הג'ירפה בקשה מקום גבוה, חיה אחרת בקשה אוכל מיוחד וכן הלאה. אני מעודד אתכם להיות נח, להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה.